18/07/2026
כמעט כל דירת קבלן מתחילה מאותה נקודת פתיחה
והשאלה היא תמיד לאן לוקחים אותה משם.
כשניגשים לעצב דירה כזו - ובטח בפרויקט של מחיר למשתכן כמו הדירה הזו - האתגר הכי גדול שלי הוא לייצר תחושה אישית.
שלא ייראה כמו עוד עותק מתוך עשרות דירות זהות בבניין, אלא כמו בית שנולד במיוחד עבור המשפחה שגרה בו.
בפרויקט הזה עבדנו עם סדרי עדיפויות ברורים והשקענו במקומות שבאמת משנים את התחושה בבית.
ההחלטה הראשונה הייתה לוותר על המטבח הסטנדרטי של הקבלן ולתכנן אותו מחדש. יצרנו מטבח רחב ופונקציונלי, עם נגרות בגוון סהרה, משטחי עבודה ואי בטקסטורת גידים כהה .
את אותה שפה עיצובית המשכנו גם בחלל הציבורי ובסוויטת ההורים, עם פלטת גוונים חמימה, וילונות פשתן, נגרות מחורצת, ברזים בגוון רוז גולד וטקסטורות שמוסיפות אופי.
ומצד שני, היו גם החלטות מודעות איפה לא לגעת. הריצוף הסטנדרטי של הקבלן (60×60) וחדר הרחצה הכללי נשארו בדיוק כפי שקיבלנו אותם.
כי לא חייבים להחליף הכול כדי ליצור בית שנראה ומרגיש אחרת כשמתכננים נכון ויודעים איפה להשקיע, גם האלמנטים הפשוטים הופכים לחלק מסיפור שלם.
זו בדיוק הסיבה שאני כל כך אוהבת פרויקטים כאלה - לקחת נקודת פתיחה סטנדרטית, ובאמצעות תכנון מדויק ליצור בית שמרגיש אישי ונכון למי שחי בו.
ובתגובה הראשונה הודעת הסיכום המרגשת שקיבלתי מהלקוחות, שליוויתי לאורך כמעט שנתיים. 🤍
צילום : אלון שפירא
