14/09/2020
אז עוד עונה נגמרת לה.
בחודש וחצי האחרונים ייבאתי את עצמי מהצפון לירושלים אהובתי.
גם מתוך געגועים, אבל גם עם תקווה בלב שאמצא את עצמי עובדת קצת יותר ממה שמתאפשר לי בבית החדש שלי בצפון היפה.
אז תשמעו,
גיליתי שמחשבה יוצרת מציאות
וכל פעם שהאמנתי ממש חזק שתגיע עבודה
הטלפון צלצל ועוד כלה סיפרה לי בהתרגשות
שלמרות שקורונה ולמרות המגבלות
הם מתחתנים, והיא רוצה שיהיה יפה יפה
והיא מתרגשת ומבולבלת כי צריך להעמיד חתונה תוך שבועיים
ועם כל חתונה כזאת אני מוצאת את עצמי
מתרגשת ביחד איתן
ומנסה לתת טיפה של בטחון וודאות בתוך הכאוס
ומבטיחה שאעשה הכל כדי שיהיה הכי יפה שאפשר
ובכלל מתרגשת בעצמי, וממש משתאה
מהזרימה, והחיוביות, והשחרור,
השמחה והנחת של הזוגות המתוקים שפגשתי
שלא נותנים לשומדבר לבאס להם את החתונה.
זו היתה תקופה מהממת,
צבעונית עמוסה ומשמחת מאוד
אני חוזרת לצפון, הביתה
באמונה ממש גדולה שנצא מהסגר הזה
ל"אחרי החגים" שמח חופשי ומאושר
ושנפגש בעוד מלא חתונות
קטנות או גדולות
בירושלים, בצפון, ובכל מה שבין לבין.
נתראה בשמחות!
