27/04/2024
ליל סדר בקיבוץ.
ילדי כתה א' המתרגשים מגיעים בפעם הראשונה לחגוג עם הקיבוץ (את התינוקות והפעוטות משאירים בבתי הילדים), הם כמובן ישירו את הקושיות עליהן התאמנו במשך שבועות.
עם השנים והגיל הקושיות יתחלפו בשיבולת בשדה, חד גדיא וארבעת האחים.
מי שאמיץ, יעלה גם לשיר עם מקהלת הילדים בניצוחו של יורם גורן.
בכל פעם שהייתי יורדת מהבמה וחוזרת לשולחן הארוך בו שובצה משפחתי, הייתי זוכה לירידות מהאחים הגדולים והרעים שלי על הזיופים והפאדיחות.
אורי גרף היה שר "ומשה הכה בסלע" בקולו העמוק, אחריו שפר עם ככלות ייני, בנו ומאירה מנגנים בחלילי צד, קופר, תלמה גלצור, חגי ואחרים שרים במקהלת הקיבוץ.
בין השירים שובצו קטעים מהגדת הקיבוץ הארצי. בהגדות שהיו מפוזרות על השולחנות יכולת לראות שמות כתובים בעיפרון שמציינים מי הקריא כל קטע בשנים הקודמות.
תורניות. עריכה, הגשה, חיסול, שמירה בשער ובבית התינוקות אנשים באים והולכים כדי שאף אחד לא יפסיד את כל הסדר.
ללכת לבשל עם אמא בלילות שלפני.
לנסות לקנות בגד חדש בקומונה לקראת החג ואם לא צלח להפוך את כל הארון שלי וגם את של בנות הקבוצה בכדי לחפש משהו ראוי ללבישה.
לשבת כנערה ובחורה צעירה כמו הזקנים מהחבובות ולהעביר ביקורת על כולם.
עם השנים, החוק של כתה א' הופר והילדים הצטרפו, אצלנו נולדו אחיינים לא רגועים, והישיבה בסדר הארוך והמייגע נהייתה עול.
היינו המשפחה הראשונה בניר עוז שהעזה לכפור ולעזוב את הסדר הקיבוצי לטובת סדר משפחתי בבית.
כמעט 30 שנה לא חגגנו סדר בחדר האוכל.
ואז הגיע השבר הגדול, ובשנייה אחת חזרנו להעריך את הקהילה בה גדלנו, והחלטנו לעשות comeback היסטורי ולציין (חגיגה זו לא תהיה) את החג עם מה שנותר מהקהילה בחדר אוכל של קיבוץ זר, שהשאיל לנו אותו באדיבות,
עם הגדה מיוחדת שכתבו חברי הקהילה במיוחד.
זה יהיה סדר עצוב.
בניר עוז יהיו ליטרלי 77 כסאות ריקים, רובם לא יתמלא כבר, אבל 26 כסאות יחכו לאלו שאנחנו נעשה הכל כדי שיוכלו לחזור ולחגוג איתנו שוב, בתקווה כבר ביום העצמאות. ועד יום הזיכרון, אנחנו מקווים שלכל ה-10 שכבר לא יזכו יהיה קבר שנוכל לעמוד מעליו.
בסיום נברך כמו שהיו מברכים בגולה "בשנה הבאה בניר עוז הבנויה"
***
כתבה: נטע הימן מינה, בת קיבוץ ניר עוז.
