Wood Art מיכל בר-אור

18/08/2026

יש בנים שרואים פרחים וחושבים על אמא.

הבן שלי רואה פריט תעשייתי ישן וחושב עליי…😁

וזה ….. מצליח לרגש אותי הרבה יותר מכל זר 🤷🏽‍♀️

ומשם, לאט־לאט, כבר נכנס הים פנימה .

יצירה שסיימתי ממש היום ⚓️

12/08/2026

מזמינה אתכן ואתכם 🐬

מה קורה כשהים נכנס לבית חיפאי משנת 1928?

הים מתפרש על פני חמישה חדרים, ביצירות קטנות ואינטימיות לצד עבודות גדולות ובעלות נוכחות. הן נוצרו על גבי עץ ישן, תריסים, ברזל, עצי סחף וחומרים שנאספו לאורך הדרך — שונות זו מזו בגודל, בחומר ובאופי, אבל בכולן נמצא הים על כל גווניו.

לפני כחודש פתחתי את התערוכה לשלושה ימים, ומאז פנו אליי לא מעט אנשים שרצו להגיע ולא הספיקו. לכן, באופן לא שגרתי, החלטתי לפתוח את הגלריה שוב — לשבת חגיגית אחת.

גם במהלך החודש האחרון המשכתי ליצור, כך שאפילו מי שכבר ביקר בתערוכה ימצא הפעם דברים שלא ראה.

אתם מוזמנים לבוא לבית העתיק מול הים, לשוטט בין החדרים וליהנות ממוזיקה נעימה ומכיבוד קל.

ומי שירצה לקחת איתו מעט מהים הבייתה, יוכל לבחור מבין כל היצירות המוצגות 🐳

שבת בלבד | 22.8.26
בין השעות 10:00–17:00

רחוב השומר 4, חיפה
(מעל מכולת עודה)

שפע של חניה בסביבת הגלריה

09/08/2026

לא יודעת אם ידעתם,
אבל היום מציינים ברחבי העולם את יום אוהבי הספרים
מבחינתי זו סיבה מצוינת לחגיגה — אני אוהבת ספרים מאוד מאוד מאוד, גם אם רוב הזמן תמצאו אותי דווקא בין דפיו של ספר היסטוריה.

אבל לפעמים אני חורגת מהמסלול,
וככה הגעתי ל״שירת סרטני הנהר״ של דליה אוונס.

הספר מספר על קאיה, ילדה שגדלה כמעט לבדה בביצות החוף של קרוליינה הצפונית — וזה בערך כל מה שכדאי לדעת על העלילה לפני שמתחילים לקרוא.

מה שתפס אותי באמת היה הטבע. הספר נכנס לדקויות הקטנות ביותר: תנועת המים, הציפורים, הצדפים, הנוצות וכל אותם אוצרות שהחוף משאיר אחריו.

התיאורים כל כך רגישים, יפים ומציאותיים, שמצאתי את עצמי מתרגשת מהם אפילו יותר ממציאת חתיכת עץ סחף טובה — ומי שמכיר אותי יודע שזו כבר אמירה רצינית.

הספר יצא בשנת 2018, כך שאני לא בדיוק הראשונה שגילתה אותו. אבל ספר טוב, כמו ממצא טוב מהים, לא באמת מתיישן.

גם בכם הספר הזה נגע כמו שהוא נגע בי ?

06/08/2026

לפעמים היצירה מתחילה הרבה לפני המכחול.

ביוון מצאתי קורת עץ טיק ישנה. מבחינתי, זה אוצר. טיק הוא אחד העצים האהובים עליי – חזק, יפהפה, ובמשך שנים שימש לבניית סיפוני יאכטות, וחלקים נוספים של כלי שיט, בזכות העמידות שלו לים והיופי הטבעי שלו.

אין לי מושג למה שימשה הקורה הזו בעבר. כשמצאתי אותה היא כבר נשאה עליה סימני זמן, שאריות צבע וצדפים שדבקו בה.

רק עכשיו, אחרי שהתערוכה הסתיימה, התפניתי לעבוד עליה. הצבעים שכבר היו בה – לבן, תכלת ורמזים של ים – הובילו אותי מיד לרעיון. כאילו האנפה כבר עמדה שם, בתוך המים, ורק חיכתה שאוסיף לה חיים.

בסיום העבודה הספגתי את העץ בשמן טיק, וברגע אחד כל היופי שהיה חבוי בו התעורר מחדש. הגוונים העמיקו, המרקם קיבל חיים, והקורה חשפה שוב את כל האופי והנוכחות שלה.

לפעמים אני לא בוחרת את היצירה. היא פשוט מחכה לי בתוך קורת עץ

04/08/2026

לא כל משטח לבן מחכה לציור.
לפעמים הציור מחכה דווקא למשטח שכבר יש לו עבר.

לתריס הזה היו חיים לפני שהגיע אליי. הוא נפתח ונסגר, ספג שמש וגשם, והזמן השאיר עליו סימנים שלא רציתי למחוק. גם מנגנון הברזל הישן נשאר במקומו — זיכרון קטן מהתפקיד שהיה לו פעם.

עליו ציירתי כפר מסורתי, בהשראת צילום שמצאתי בפינטרסט. התריס הגיע מיוון, אבל הבתים לקחו אותי דווקא לאיטליה. אולי משום שיש ביניהם שפה משותפת: קירות ישנים, צבעים דהויים ויופי שלא מנסה להיות מושלם.

שייפתי, ציירתי באקריליק ולבסוף הספגתי את העץ בשמן. לא כדי להפוך אותו לחדש — אלא כדי לשמור על כל מה שיפה בכך שהוא ישן.

עכשיו הוא כבר לא תריס, אבל הוא גם לא רק ציור.
יחד הם הפכו ליצירה אחת

28/07/2026

אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו…. ממש לא.

כל מי שהקדיש זמן, נסע, הגיע, הסתובב בין העבודות, שוחח, שאל וחייך – אתם הסיבה שהתערוכות האלה הן הרבה יותר מאוסף של יצירות.

תודה לכל מי שהגיע – מהקרוב ומהרחוק. היה מרגש לפגוש מבקרים מירושלים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, מכמורת, שדות ים, משמרות, שלומי, קריית שמונה,
בית חירות, וכמובן את כל החיפאים ואנשי האזור.

בכל תערוכה אני מרגישה שהמעגל מתרחב עוד קצת. ותודה מיוחדת לכל מי שחוזר שוב ושוב. אין מחמאה גדולה מזו עבורי.

התערוכה הזו הזכירה לי שוב שאמנות היא לא רק מה שתלוי על הקיר. היא גם השיחות שנרקמות, המפגשים והחיבורים שנוצרים בין אנשים – ואלה בדיוק הרגעים שהופכים כל תערוכה לחוויה אנושית.

תודה ליניב ברק, שהמוזיקה החיה הוסיפה אווירה נפלאה והשלימה את החוויה.

ועכשיו אני חוזרת לסטודיו.

נתראה בתערוכה הבאה 🤗🤗🤗

23/07/2026

שימו ❤️
היום 🍷

20/07/2026

אפשר לקחת חתיכה קטנה מהים הביתה ?

מסגרת עץ אחת.

חול ים שסונן, נוקה וחוטא.

אוסף אוצרות שהים השאיר אחריו… צדפים,
אלמוגים, זכוכיות שלוטשו עם הזמן וברזל.

הוספתי מגרפה וכף קטנות שמזמינות ליצור, לשנות
ולסדר מחדש בכל פעם קומפוזיציה אחרת.

קצת חוויה וקצת יצירה.

נכון, זה קצת שונה מהיצירות שאני בדר״כ יוצרת
אבל…
היא עדיין מתחיל ונגמרת באותו המקום
באהבה שלי לים

הים משתנה בכל רגע וגם היצירה הזו
״רגע של חוף ״

לכבוד התערוכה/מכירה בסופ״ש הקרוב
הכנתי שלושה גדלים שונים.

בואו לבקר 🐬

12/07/2026

07/07/2026

מזמינה אתכן ואתכם 🤗

איך נשמע הצבע כחול ?

זו השאלה שהובילה אותי לשם של התערוכה החדשה שלי .

״The Art Of The Blues״

הכחולים תמיד היו חלק בלתי נפרד מהיצירות שלי.
צבע הים, השמים, העומק, השקט והרוגע.

אבל הפעם,
לבלוז יש משמעות נוספת…

כשהכרתי את יניב ברק, היה לי ברור שארצה שהוא יהיה חלק מהפתיחה.

יניב , חובב בלוז וג׳אז.
אספן תקליטי ויניל ישמיע לנו סט שכולו מתקליטים של ג׳ז, בלוז , סול וגרוב.

פתאום הכל התחבר, הכחולים שעל הקירות והבלוז שבאוויר.

שתי האומניות מצליחות לגעת ברגש וכשמחברים בינהן
נוצרת חוויה שלמה.

בואו לבקר

כניסה חינם🤗

הגלריה ממוקמת במבנה אותנטי בן 100 שנה.

ערב של יצירות חדשות שכולן נוגעות בים.

מוזיקה טובה, כוס יין ואנשים שאוהבים אומנות.

תוכלו להסתובב בין היצירות להקשיב לצלילים ולהנות מאווירה קייצית ונעימה.

ואולי … להתאהב ביצירה שתרצו להתחדש ולהתפנק .

אשמח לראותכם 🐬

מתי :
יום חמישי - 23.7.26. - 19:00-22:00
יום שישי. - 24.7.26 - 10:00-14:00
יום שבת. - 25.7.26 - 10:00-15:00

כתובת :
השומר 4 - (קומה ראשונה מעל מכולת עודה)
חיפה

שאלות ?
054-9103440