חַנוּת מַזוֹן בַּרִיא
Reformhaus
השם רפורם האוס הציק לי מאוד מאוד כאילו, לא יודע למה הבנתי שכאן תהייה רפואתי.
איך קשור השם R"H לבית רפואה ? מכירים את ההרגשה שנכנסים לבית טבע ? או גרוע יותר, לבית של צמחונים. ריח נורא בזיכרון החושי של איזה שהוא צמח מדברי. פעם בתחנה המרכזית הישנה (תל אביב) הייתה חנות כזאת, הייתי קונה שם כשהייתי חוזר מבית הקפה של אבא שלי 'אלוף' באלנבי 48, הייתי קונה בדרך כלל טחינה,
תסלחו לי, אני חולה טחינה. בחנות היה ריח נורא, הירקות והצמחים בסוף היום בחום של ת"א, אז עוד לא היו מזגנים אולי מצננים ורק בדרום ובאילת אפילו את כיכר המדינה עוד לא התחילו לבנות, אבל הריח, כל כך מוכר זיכרון מהילדות, מהבית של סמבורסקי השכנים שלי הצמחונים. הייתי לוקח שיעורי עזר בחשבון ודקדוק מהבן שלהם שבינתיים לא עלינו התאבד והוא לא היחידי ברחוב כצנלסון שלנו. אז מה זה הריח ? עדיין לא גיליתי, כנראה ערבוב של כמה מרכיבים.
בקיצור הייתי ילד חולה, לא חולני חס ושלום, אוכל פלאפל בדוכן מול קולנוע גן-תמר, גג 35 דקות שירותים אין מצב תפוס. אוכל סברינה בסוקולב בקונדיטוריה, בחילה להקיא. אין מצב להנות מכלום !! דגים אני לא אוכל, רק הריח ביום חמישי אה"צ אמא מכינה גפילט פיש. עד מאוחר בלילה לא יכול לחזור מהריח.
נחזור לעניין, מצאתי 40 שנה אחרי את את התרופות, כן, תבלינים צמחי מרפא, איורוודה. בקיצור איזון והבנה איזה מאכל או תבלין ראוי לי מתי ואיך. יש אומרים כמו רבנו יהונתן אייבשיץ שזו חכמת אומנות הקאך שחכם בה אפלטון בתקוני אכילות ומזגים ולי ניראה שזו גם רפואת הרמב"ם. אבל היכן משיגים את חומרי הגלם והתבלינים האיכותיים? את התשובה רק חלק בארץ יודעים, בחנויות הטבע בארץ יש רק חומרי גלם, תבלינים איכותיים עדיין אין. ובשוויץ ברפורם האוס או בצרפת בביו-קאופ וכו' בוודאי יש ואני לא רוצה להתחיל לדבר על אמריקה הצפונית ורשת הול פוד מרקט. ולא יודע למה, באמריקה אין ריח וגם רק קצת טעם, נכון, בלוס-אנג'לס סבבה מלא הומלסים בכניסה לחנות על יד בברלי בולווארד, טוב, גם הם צריכים ללכת לשירותים לפעמים. אוסטרליה מצב הרבה יותר טוב אבל שם אין רשתות חנויות טבע ומזל שהכל עולה כפול 4. בקיצור שוויץ שזה נחמד ומדברים שלוש שפות ומלא בבנקים, יש תמריץ להמונים וכבר ב1900 נפתח הסניף הראשון. כמובן שרודולף שטיינר אשם בכך כשהעביר את קורס החקלאות(מה שמכונה היום ביו-דינמי demeter) בתאריכים ה-7 עד ה-16 ביוני 1924 בביתם מכניס-האורחים של הרוזן והרוזנת קייזרלינג בקוברוויץ, בקרבת ברסלאו. "למען תרפא האדמה" ד"ר שטיינר גם אמר בדרך משטוטגארט לדורנאך לדוקטור פייפר, זמן קצר טרם הקורס, על הצורך "בהעמקת החיים האזוטריים". כנשאל שטיינר ע"י פייפר "כיצד יתכן שהאימפולס הרוחני והחינוך הפנימי נושאים פרי כה דל ?" על כך באה תשובתו הבאה והמפתיעה של שטיינר : "זוהי בעיה של תזונה"
מדוע אני מספר על שטיינר ? אז ככה, חברות וארגונים חברתיים, דתיים ומסחרים אירופאים התחילו להשקיע בחקלאות בשיטות "למען תרפא האדמה" במדינות עולם שלישי קרי מצרים סוריה פרס הינדוסטן אינדונזיה וייטנאם סין וכו' ומשם הרוב ליצוא לאירופה ולשוויץ שמשם אני מייבא את רוב התבלינים שגודלו ויובשו באופן המסורתי בחוות קטנות תחת פיקוח demeter ו/או ביו(אורגני) ושם סוד האיכות והטריות. אין מלאי משנה שעברה, הסחורה נגמרת סמוך לקציר. איכות תלויה בריבוי גשמים. שנות בצורת האיכות נפגמת, בכול שנה טעם היבולים משתנה והעיקר לא מוסיפים הורמוני גדילה על חשבון הטעם. הכורכום למשל מושאר באדמה עד 7 שנים לכן טעמו וצבעו עזים.
