04/09/2026
השבוע הראשון של ספטמבר כבר כמעט מאחורינו. הילדים חזרו למסגרות, החופשות נגמרו, ואפשר להגיד שחזרנו לעבודה. רק שאצלנו, לחזור לעבודה כבר 17 שנה זה להישאר בבית.
כשהתחלנו לעבוד יחד, לשתינו היו ילדים קטנים מאוד. היה לנו חשוב לבנות את הסטודיו שלנו, אבל היה לנו חשוב לא פחות להיות שם כשהם גדלים, ולכן בחרנו לעבוד מהבית. זה היה הרבה לפני הקורונה והרבה לפני שעבודה מהבית הפכה לדבר רגיל. פעם עוד הרגשנו צורך קצת להתנצל על זה. היום זו כבר נורמה.
מי שהצטרף למעגל העובדים מהבית הרבה אחרינו הוא אבא של מיה, ופינת העבודה שלו היא זו שפותחת את הקרוסלה. כששיפצנו עבורם את הבית תכננו לו פינת עבודה מול החלון, בדיוק כפי שביקש. אז הוא עוד עבד בעיקר מהמשרד; היום הוא מגיע אליו הרבה פחות, והפינה הזאת הפכה למקום שממנו הוא עובד רוב הזמן.
אנחנו, לעומתו, נשארנו לעבוד מהבית כל השנים. יש בזה חופש וגמישות שאנחנו מאוד אוהבות, ויש גם לא מעט הסחות וגבולות שמיטשטשים בין הבית לעבודה. עם השנים מצאנו את הדרך שלנו בתוך השילוב הזה, והיום כבר קשה לנו לדמיין את שגרת העבודה שלנו אחרת ❤️🏠
