16/07/2026
בואו נדבר קצת על איטליה. ולמה אני אוהבת אותה כל כך ולמה אנחנו כל הזמן שם.
קודם כל, נעשתה טעות היסטורית ונולדתי במדינה הלא נכונה. אם הייתי יכולה לבחור אחרת, כנראה שארץ המגף היתה הלוקיישן המועדף עלי. אם כי זאת לא מדינה חפה מבעיות, היא עדיין המועדפת עלי (גם ילדים זה ככה, לא?)
כבר אמרתי מועדפת?
אז למה מועדפת?
כי גם בתחנת דלק הכי נידחת במדינה (והגענו לכאלה), הקפה לכל הפחות סביר +
כי פסטה ובוראטה ופיצה ופירות ים ודגים. אה, וגלידה. והיין. ואי ואי.
כי האווירה. הכל זה דולצ'ה פר ניינטה.
כי החופים, הערים, הסטייל (גם גברים וגם נשים).
הכל בקיצור.
וכי כשחיים שם, משמעותית יותר זול.
אז נקצר - מאז שהתחלתי לצאת עם חגי אנחנו טסים לשם, כי לאמא שלו יש שם בית. בינתיים הבית עבר לרשותנו (כלומר, כשהביורוקרטיה האיטלקית תזוז קדימה ולא ברוורס).
הטיסה הראשונה שלי אחרי הקורונה היתה לבד לאיטליה. לשם טסתי עם חבורת היין שלי (כל אחת צריכה כזאת, אבל אני לא משאילה לכן את שלי) - זה היה לרומא כשאלון היה בן 5 חודשים, עוד לפני הקורונה.
עוד שבוע, בשעה הזאת ננחת בנאפולי ונחצה מזרחה לבית שלנו באוסטוני. אם תכתבו פוליה (PUGLIA) באינסטגרם שלכם, תבינו למה זה הפך ליעד תיירותי כל כך מבוקש. פשוט מדהים שם.
ככל שאנחנו נמצאים שם יותר אנחנו לומדים עוד. על הביורוקרטיה (כמובן), על איך הם מתנהלים ביום יום - רמז: הם לא קונים באושר עד ומעמיסים את המזווה. על הפסקת הצהריים שכולם כולל כולם לוקחים, מסורת האפרטיבו.
אנחנו טסים לכמעט חודש. זה המון. ואני מאד מאד מחכה לזה.
בכל הטיסות הקודמות, גם עם הילדים, בין שזה היה גיחה לארבעה ימים ממוקדת מטרות או שבועיים, נתקענו סביב הבית בפגישות עם בעלי מקצוע וסידורים. נסענו לטייל, אבל דחפנו את זה בין פגישה לפגישה.
הפעם אני מתכננת להספיק הרבה יותר. אוסטוני נמצאת באמצע, ואני רוצה להגיע גם לדרום, איפה שהים האדריאטי נפגש עם הים התיכון, גם לצפון, לשמורות טבע קסומות. לבקר ביקב ששמתי עליו עין שנמצא שעה מהבית, להגיע סוף סוף לעיר מאטרה (MATERA), שחלקה חצוב בהר.
ואתם כבר יודעים עלי שאני אוהבת יין אז הנה פרט טריוויה על פוליה שקשור ליין:
בפוליה יש שלושה אזורי יין שונים. סלנטו בדרום, בצפון יש את הדאוניה במרכז החבל יש האזור השלישי, שנקרא - מרכז פוליה ומתמחה בזן הפרימיטיבו.
אבללל יש תת אזור שעומד בפני עצמו, שנקרא עמק האיטריה (ממש כמו שזה נשמע), שמפיק יינות לבנים מעולים. ושם הבית שלנו.
בתמונות - כל מיני מהחיים שלנו שם (אפרטיבי, פרימיטיבו, קפה, בוראטה ועוד קלאסיקות)
