09/09/2026
שלוש שנים מיטל ובעלה התלבטו אם לעבור דירה או לשפץ.
ובינתיים הבית פשוט חיכה.
כשמשהו התקלקל?
לא תמיד תיקנו.
פינה שהתמלאה בחפצים?
אמרו לעצמם שעוד מעט ממילא הם יחליטו מה עושים.
וככה, בלי החלטה אחת גדולה, הבית הלך והפך למקום שפחות ופחות נעים לחיות בו.
כשהגעתי אליהם, היה ברור שהבעיה כבר מזמן לא הייתה רק רהיט כזה או אחר.
הם חיו בתוך סימן שאלה.
מצד אחד, לא רצו להשקיע בבית שאולי יעזבו.
מצד שני, גם לעבור דירה הרגיש כמו פרויקט ענק שהם לא באמת מוכנים אליו.
בסוף קיבלנו החלטה אחרת:
להפסיק לחכות לבית הבא,
ולהתחיל לחיות טוב בבית שיש עכשיו.
עשינו שינויים גדולים בחלל, אבל שמרנו גם על הדברים שמיטל אהבה ולא רצתה לוותר עליהם.
לפני כמה זמן היא כתבה לי:
״אנחנו ממש נהנים מהבית.
הכול מרגיש מדויק, נעים ומחובר אלינו.
כיף לארח בו וההרגשה בו חמימה והכול יפה בדיוק כמו שרציתי.״
לפעמים ההחלטה הכי משמעותית היא להפסיק לחכות לבית הבא, ולהתחיל להשקיע בחיים שקורים בבית הזה.
גם אצלכם יש החלטה על הבית שכבר נדחית יותר מדי זמן?
בתמונה: ערב רגיל בבית של מיטל :) כוס על השולחן, גרעינים, השואב עוד באמצע העבודה והבית חי.
זאת לא תמונת קטלוג ודווקא בגלל זה אני אוהבת אותה! כי בסוף זו הייתה המטרה: ליצור להם בית שכיף באמת לחיות בו🙃
