09/06/2022
מתוך פגישה עם אם -
שבניסיון לפתור את הקושי שנקלעה אליו המשפחה, עם התבגרות הילדים, בחרו היא ואבי המשפחה, לעבור לבית חדש.
בראש סדר העדיפויות הם העמידו תנאי שיהיה זה בית בן קומה אחת בלבד, להבדיל מהדו-קומתי בו הם גרים בהווה, שהיקשה עליהם לקיים מסלול משפחתי הרמוני ברמה יומיומית.
◀️ האם מתארת את בִּיתּה המתבגרת, שהחלה תובעת לעצמה פרטיות ובידוד מרעשי המשפחה, נוחות של אדם בוגר. לאחרונה, לא יודעת מתי בעצם זה התחיל, היא נועלת עליה את החדר שבמקור היה משותף עם האחות הקטנה. וכאילו לא די בכך, היא גם מנכסת לעצמה את חדר הרחצה המשפחתי. מה שהותיר את חדר הרחצה הפרטי בחדר ההורים, לשמש את שאר בני המשפחה .
️האחות הקטנה, בגמישות של ילדים, השתלבה בחדר עם האח האמצעי. הם שניהם עוד קטנים אז זה הסתדר איכשהו, אבל העניין עם חדר הרחצה הערים קושי משמעותי.
ההורים איבדו את הפרטיות הקדושה של חדר ההורים.
הבקרים הפכו לחומר נפץ של כעסים, צעקות וקוצר רוח ברחבי הבית. כולם לחוצים להספיק את זמני הבוקר, בעוד הגדולה סגורה בחדר הרחצה, כאילו כלום לא נוגע לה.
הבוקר הפך למרקחה. אחוזי תזזית, נעים במדרגות למעלה ולמטה נתקלים זה בזה. נושמים לרווחה רק כשנפלטים החוצה סוף סוף.
היא מביעה חשש, שאוטוטו גם הקטנים יעברו את אותו שינוי.
"אז עכשיו קנינו אותו גודל בערך, רק בקומה אחת. יש גם גינה גדולה...
בכל זאת, היא תוהה, "...הילדים יגדלו בוודאות, וגם אנו לא ניעשה צעירים. איך לכל הרוחות, תוקפים מראש שינויים צפויים כשניגשים לעיצוב של בית חדש?"...
?
